בעקבות הפצועים הסורים: מחקר חדשני ישנה את הדרך בה מטפלים בפציעות ירי

דווקא טיפול מאוחר בפציעות משדה הקרב מביא פעמים רבות להחלמה מהירה ולפחות סיבוכים. לתובנה המעניינת הזו הגיע פרופ` סאמר סרוג`י מהמרכז הרפואי לגליל ומהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן ע"ש עזריאלי בגליל. פרופ` סרוג`י פירסם מחקר בנושא CRP critical revascularization period)), המסביר את יצירתם של כלי דם חדשים באזור הפציעה, דבר המביא להשפעה חיובית של טיפול מאוחר בפציעות שהתרחשו בשדה קרב.
רקע: בשלב מוקדם לאחר שהחלה מלחמת האזרחים בסוריה, בשנת 2013, התגייסה ישראל למתן טיפול רפואי הומניטרי עבור הפצועים הסורים. מרבית הפצועים התקבלו למרכז הרפואי לגליל בנהריה, בו מנהל פרופ` סרוג`י את המרכז לניתוחי פנים, לסתות ורפואת הפה. אופי הפציעות של האזרחים הסורים, כמו גם אופן הטיפול בהם, נחשב לייחודי ביותר. בנוסף, הגדרתה של סוריה כמדינת אויב גרם להארכת זמן הפינוי של הפצועים, שאובחנו בפציעות עם קינמטיקה גבוהה הייחודיות לשדה הקרב.
עפ"י הנתונים שנאספו במסגרת המחקר, חלק מהפצועים התקבלו תוך 24 שעות למרכז הרפואי שבנהריה, לעומת אחרים שהתקבלו רק 28-14 ימים לאחר החבלה, עקב קושי בהגעה מאזור הלחימה לישראל.
מה שהפתיע את החוקרים היה שבקרב פצועים שהטיפול בהם נדחה בשל הגעה מאוחרת למרכז הרפואי, התגלו רקמות "בריאות" יותר המדממות ומחלימות בצורה תקינה יותר מאשר פצועים שעברו טיפול מיד עם הגעתם. בפצועים שקיבלו טיפול כירורגי מאוחר בהשוואה לטיפול כירורגי מוקדם, ניתן היה להבחין באחוז סיבוכים נמוך יותר.
מהמחקר עולה, כי לאורך הטיפול הממושך בפצועי מלחמה שנפגעו מירי צלפים מתרחשת וסקולריזציה (neovascularization) , שהינה יצירה וריפוי של כלי דם באזור הפציעה, דבר המשפר את אספקת הדם והחמצן לאזור הפציעה. הווסקולריזציה עשויה לשפר את תוצאות הטיפול הכירורגי, אחוז הסיבוכים וההחלמה.
את ההסבר לפרק הזמן בו מתרחשת יצירת כלי הדם החדשים הטביעו החוקרים במונח CRP critical revascularization period)).
פרופ` סרוג`י התייחס לממצאי המחקר והעלה השערה לביסוסם: "ייחודיות הממצאים היא שבניגוד למרבית הספרות המקובלת היום בתחום, גילינו יתרון רפואי בטיפול מושהה בפציעות ירי משדה קרב על פני טיפול מיידי. ניתן להצביע על הבדל מהותי בסטטיסטיקה באחוז סיבוכים נמוך יותר בקרב פצועים שקיבלו טיפול כירורגי מושהה בהשוואה לטיפול כירורגי מוקדם. יתרון זה מקורו בהיווצרות ותיקון כלי דם באזור הפציעות, אשר משפרים את אספקת הדם והחמצן לאזור הפציעה, מה שמוביל לריפוי תקין יותר ולפחות סיבוכים".
המחקר הראשוני של פרופ` סרוג`י וצוותו מבוסס על דאטה של 200 פצועי ירי שהגיעו מסוריה, ואשר נבדקו ואומתו בהמשך במעבדה. הממצאים שהתגלו במחקר יכולים להוביל להערכה מחודשת ולשינוי התפיסה ופרוטוקולי הטיפול בפציעות ראש ופנים עם קינמטיקה גבוהה. בימים אלו נמצאים פרופ` סרוג`י וצוותו בעיצומו של מחקר עם משרד הביטחון וצה"ל, במטרה לפתח מודל פציעות ראש ופנים בקינמטיקה גבוהה (ירי צלפים), ותוך בחינת אפשרות לפיתוח מיגון תואם עבור חיילים.

(צילום: רוני אלברט)