הרשות לפיתוח הגליל
לקבלת עדכונים וחדשות מהרשות לפיתוח הגליל
מחלקות » תיירות » החוויה הדרוזית צ’רקסית » סיפורו של תיירן דרוזי

סיפורו של תיירן  דרוזי - גי’האד קבלאן

 
ארמון הסולטן
 האירוח ב"אלמנזול" שבעוספיא מזכיר את סיפורי אלף לילה ולילה.
ג'יהאד קבלאן מספר על המפעל התיירותי שהקים על הפסגות הפסטורליות של הכרמל
 
חדרי האירוח של משפחת קבלאן, הנקראים "אלמזול", ממוקמים בכפר הציורי העתיק עוספיא על הרי הכרמל, ונחשבים לאחד הפארקים והגנים הלאומיים היפים במדינה. "החזון שלנו היה להקים חדרי אירוח כמלון בוטיק כפרי ייחודי, המשלב מודרניזציה עם רוח מזרחית אותנטית, שנותן שירות מפנק ומארח לפי מיטב המסורת הדרוזית", מספר ג'יהאד קבלאן, "וזאת תוך ניצול המשאבים הטבעיים הקיימים באזור פארק הכרמל, וכן ההון האנושי - העדה הדרוזית עם המסורת המפוארת שלה בהיסטוריה בכלל ובהגנה על מדינת ישראל בפרט".
ואכן, המקום עוצב בהתאם לחזון. "לאשתי ריא היו רעיונות מקוריים, שיושמו על ידי האדריכלית המצטיינת והמיוחדת אכראם ספדי. השילוב בין השתים הביא לתוצאה המיוחלת, ולמקום שהוא ייחודי וראשון מסוגו בארץ בעיצוב ובסגנון האירוח", אומר קבלאן. העיצוב, שכלל השקעה רבה ומחשבה, מתמקד באומנות ובפיסול: ציורי קיר ענקיים, סלעים ומפלים בכניסה ובלובי. אלה יצרו אווירה מיוחדת, נינוחה, מרגיעה ואותנטית. "העיצוב גם הבליט לובי וחדרים מפוארים שדומים ביופיים לארמונות המזרח ובייחוד מהתקופה העותומאנית", הוא מוסיף, "ומכאן עלה הרעיון לקרוא למקומות בשמות כמו 'לובי אלף לילה ולילה', 'סוויטות הסולטן' ו'חדרי האמיר'. פינות הישיבה המזרחיות פרוסות בלובי ומוארות באמצעות עששיות כמו פעם, הכריות והמזרנים הפזורים בלובי ובחדרים, מחיצות העץ 'המשרביות' - כל אלה מאפשרים לכל אורח לחוש ולמצוא את עצמו שייך ומזוהה עם המקום".
קבלאן מספר כי "מעבר לחוויה האותנטית והתיירותית, אנו מנסים להעניק לאורחנו דבר מה נוסף שלא מקבלים באתרים אחרים. הנהגנו קבלת פנים לאורחנו שנקראת 'משתה הבית' (מיועד במיוחד לקבוצות), ובו אנו נפגשים ב'לובי אלף לילה ולילה' על כוס קפה וקצת בקלאווה או עוגיות. שם מתפתחת שיחה שבעיקרה הסבר על העדה הדרוזית, מורשתה, מנהגיה וההיסטוריה שלה, ובעיקר על הקשר היהודי-דרוזי ותרומתה של העדה לביטחונה של מדינת ישראל. אנו חשים שהפרויקט שהקמנו אינו רק עסק תיירותי שמטרתו רווח, אלא ישנה תחושה של שליחות, של מסרים חינוכיים ותרבותיים".
לכפר עוספיא, שבו נמצאים חדרי האירוח של משפחת קבלאן, היסטוריה משלו. מקובל על ההיסטוריונים שכפר עוספיא הוא הכפר הדרוזי הקדום ביותר בכרמל שבו התיישבה המשפחה הראשונה, משפחת (ווהב). שמו של הכפר במקורות יהודיים הוא "חוסיפה", ומשוער שהכוונה לחשיפה לרוחות. נוסף על כך נחשף בעוספיא בית כנסת ישן, משוער שהוא נהרס במאה השישית לספירה, ובמקום התגלה פסיפס עם צורות שונות של ציורי עופות כמו טווס וכתובות בארמית ובעברית, וביניהן הכתובת המפורסמת "שלום על ישראל". הציור והכתובת הפכו להיות סמלה של עירית הכרמל: שילוב שני הכפרים עוספיא ודלית אל-כרמל.
חדרי האירוח ב"אלמזול" ממוקמים באחת הנקודות הגבוהות בכרמל, על קו פרשת המים. הם צופים לנוף מרהיב של כל צפון הארץ, החל בראש הנקרה במערב, דרך הרי הגליל העליון והתחתון והחרמון המושלג בחורף, וכלה בהר תבור והרי נצרת במזרח. מגינת הגג נגלה ביום ובלילה נוף פסטורלי, הן של הצפון והן של הרי הכרמל הירוקים.
"הרעיון היה במחשבה שלנו כמה שנים", מספר קבלאן, "אך בגלל שאני ואשתי היינו עסוקים כל אחד בעבודתו - לא יכולנו לממש אותו. בכרמל בכלל ובעוספיא בפרט ישנו פוטנציאל תיירותי גדול ומיוחד, על כן עם יציאתי לגמלאות ממשמר הגבול שבו שירתתי 25 שנים והשתחררתי בדרגת תת ניצב, התגבש הרעיון מחדש והתחלנו בהגשמת החלום הישן. אנו חשים שחלומנו התגשם ותוכניותינו לגבי המקום מומשו, את זה אנו יודעים באמצעות אורחנו שלא מפסיקים לכתוב לנו ולהמליץ עלינו לחברים נוספים שמגיעים מכל רחבי המדינה. התוכנית שלנו היא להקים בסמוך לחדרי האירוח מרכז מבקרים, אשר בו נוכל לקלוט קבוצות גדולות של בני נוער ותלמידים, וכן מועדונים שונים כולל שליחים של הסוכנות היהודית וחיילי צה"ל, משמר הגבול ומשטרת ישראל. במקום יינתנו הרצאות ויוקרן סרט תיעודי שעליו אנו שוקדים בימים אלו, שמדבר על העדה הדרוזית בכלל ועל הקשר היהודי-דרוזי בפרט. הכוונה אינה רק מיזם עסקי אלא גם חינוכי ותרבותי, בתקווה שזה יוביל להעמקת הקשרים וחיזוקם, ולהעלאת המודעות בקרב בני הנוער היהודי לעדה הדרוזית בישראל".
סגור חלון