הרשות לפיתוח הגליל
לקבלת עדכונים וחדשות מהרשות לפיתוח הגליל
מחלקות » תיירות » החוויה הדרוזית צ’רקסית » על החזון ועל המעשה

על החזון ועל המעשה - מיתוג התיירות בכפרים הדרוזיים והצ’רקסיים

המשאבים יושקעו בפיתוח התיירות ובקידום מקורות הכנסה עצמאיים במסגרת תוכנית רב-שנתית שהחלו לאחרונה ביישומה. האשם חוסיין, ראש אגף בקרה ותקציבים למיעוטים במשרד ראש הממשלה, כותב על החזון ועל המעשה
 
באוגוסט האחרון נפל דבר. מיד לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה התקבלה במשרד ראש הממשלה החלטה גורלית, שבראייה לעתיד עשויה לשנות את עתידם של הכפרים הדרוזים והצ'רקסים בגליל. לאחר בדיקה כלכלית מעמיקה ובחינת פוטנציאל ההתפתחות בתחומים שונים במגזר הדרוזי-צ'רקסי, ולאור ניסיון העבר עם תוכניות פיתוח במגזר זה, הוחלט להשקיע את חלק הארי מהתקציב המיועד לתוכניות פיתוח במספר מצומצם של תחומים, ביניהם הקמת כמה אזורי תעשייה מרכזיים, קידום התיירות כמקור פרנסה והשקעה מסיבית בהון האנושי. המטרה שעמדה לנגד עינינו: מינוף היישובים הללו ופיתוח מקורות פרנסה עצמאיים, תוך שחרור מהתלות בשלטון המרכזי.
הרעיון והחזון
דבר אחד היה ברור לנו לאורך כל הדרך: למגזר הדרוזי יש יתרונות מסוימים שיש לנצל. זה היה גם הרעיון שעמד בסופו של דבר בבסיס פרויקט התיירות: המיקום הטופוגרפי של יישובי הדרוזים בישראל, המתאפיין ביופיו ובנופיו המיוחדים, וכן העניין הרב והסקרנות שמעוררת קהילה זו בקרב כלל האוכלוסייה, יכולים לשמש מסד איתן שניתן לבנות עליו תעשיית תיירות משגשגת. מחד, תעשייה זו יכולה לשמש מנוף לקידום פרטים ויזמים, ומאידך - מנוף לקידום היישוב בכללותו. תיירות תשמש מקור פרנסה ליחידים וגם למועצות, שתוכלנה בשלבים מאוחרים יותר לגבות מסים מהעסקים שיצמחו על הבסיס הזה, כמו מסעדות, חנויות, בתי הארחה ועוד.
מבחינה חברתית, תעשייה זו יכולה לעזור בהתפתחות המודעות לטיב השירות שמשפיע על משיכת מבקרים, וכן לסייע לבניית ערכים לפיתוח הסביבה ושמירה על אוצרות הטבע והאתרים ההיסטוריים שהכפרים התברכו בהם. בנוסף, החיכוך עם תיירים צפוי לפתוח אופקי היכרות חדשים לתושבים ויקרב בין האנשים. אני חושב ומאמין שהמגע עם תרבויות אחרות יכול לחדד את הזהות הלוקאלית, ולפתח אותה בצורה בריאה ונקייה מסטריאוטיפים. לא, איני חושב כי יש צורך במהפכה טוטאלית, ובהחלט ניתן להסתפק בטיפוח הקיים ובשמירה על הערכים היפים של קהילה ייחודית זו.  
הלכה למעשה
כשפונים משלב הרעיון לשלב היישום, יש להבחין בין תיירות פנים לתיירות חוץ. בשלב ראשון אין אנו סבורים שהתיירות במגזר הדרוזי יכולה לתת מענה לצרכיו של התייר הזר. זה בדרך כלל בא בחיפוש אחר אתרי קדושה ועלייה לרגל, ורוב היישובים הדרוזים אינם נמצאים על מפת העולים לרגל. בנוסף, התיירות הנכנסת תלויה רבות במצב הביטחוני ובמה משודר בחו"ל, ולעומת זאת התייר הישראלי יכול לעשות את האבחנה בין האזורים השונים. מסיבות אלה הוחלט כי אין כרגע מקום להתמקד בתיירות הנכנסת, אלא לשווק את האטרקציה הדרוזית בקרב כלל האוכלוסייה הישראלית על גווניה השונים. לכן, התיירות שעליה מדובר תתמקד במשיכת תיירות פנים שכבר חוותה את הגליל, הגולן והנגב - ומחפשת דברים חדשים שגם קשורים לטבע ולתעשיות מסורתיות. אני סבור שהתפתחות ענף התיירות בישראל יכולה לתת דחיפה עצומה לתיירות הדרוזית, שהיא כיום עדיין נמצאת בחיתוליה.
לאחר חבלי לידה קשים, בחודשים האחרונים התחלנו לראות התקדמות ממשית בתוכניות התיירות, בין אם בתחום התשתיות ובין אם בתחום הכשרת כוח האדם שיעסוק בתיירות. בתחום התשתיות אנו משקיעים סכומים גדולים ללא תקדים בהיקפם, המועברים לקידום הפרויקט בכפרי המגזר, כמו פקיעין, כסרא, עין אלאסד, ריחאניה, כפר כמא, עיר הכרמל, בית ג'אן ועוד. נוסף על כך ישנה השקעה מסיבית בפיתוח ושילוט המקומות הקדושים, כמו מקאם נביא שועייב ומקאם נביא סבלאן עליהם השלום.
הצצה לעתיד
התוכנית הרב-שנתית לקידום המגזר הדרוזי-צ'רקסי, המתייחסת לשנים 2009-2006, התקבלה אמנם בקיץ שעבר, מיד לאחר ששכחו הדי המלחמה, אך עקב מועד קבלתה המאוחר יצאנו לעבודה רק בחודשים האחרונים. לכן, עדיין מוקדם לשפוט את העשייה, וכולי תקווה שבשבועות הקרובים יואץ התהליך ללא מעצורים ועיכובים ביורוקרטיים מיותרים.
לקראת השנה הבאה נצטרך לעשות חשבון נפש ולבדוק אם אנחנו מתקדמים בכל התחומים כפי שרצינו, ואם נזהה כשל כלשהו - נפעל לתיקונו. התוכנית גמישה מספיק על מנת לעשות את השינויים הנחוצים, אם יידרשו כאלה בעתיד.
לקראת שנת 2009, אני מניח, נצטרך להתחיל לחשוב האם המגזר הדרוזי זקוק לתוכנית נוספת, או שניתן להבטיח את חלקו בעוגת התקציב ללא צורך בתוכניות מגזריות - שזה בעיניי המצב התקין.
 
 
 
סגור חלון