הרשות לפיתוח הגליל
לקבלת עדכונים וחדשות מהרשות לפיתוח הגליל
מחלקות » צעירים וקהילה » מרכזי צעירים » פרוייקט מרכזי הצעירים

פרויקט מרכזי הצעירים - רקע כללי

 
 
כללי
"מרכזי צעירים" היא תוכנית אסטרטגית-מערכתית המבקשת לשים את נושא הצעירים על סדר היום הלאומי ולגבש מענה כולל, מוסדר ומקיף לצרכי הצעירים בישובים בהם הם חיים. שם התוכנית, "מרכזי צעירים", מבטא את השאיפה להעמיד את הצעירים ואת צרכיהם במרכז תשומת הלב וכן את המרכזיות של התחום במערך המוניציפאלי והלאומי מהבחינה הארגונית, הגיאוגרפית והעקרונית.
במהלך איתור צרכים חברתיים שהתקיים בשנת 2005 על ידי מסד קליטה וג'וינט ישראל, זוהתה יוזמה חברתית מקומית בעיר באר-שבע. סגן ראש העיר דאז הקים תכנית בשם "סטארט-אפ" לצעירי העיר, בוגרי שירות צבאי. זיהוי התכנית הוביל לבירור צרכים מעמיק יותר ולפיתוח מודל עבור צעירים עולים, ובהמשך לכלל הצעירים ברמה ארצית.
"מרכזי הצעירים" הינו מיזם שצמח מתוך מסד קליטה – אגף שילוב עולים בג'וינט ישראל. המיזם משמש שותפות בין משרדי ממשלה וקרנות לטובת אוכלוסיית הצעירים בישראל. במיזם שותפים: המשרד לקליטת עלייה, משרד הביטחון – היחידה להכוונת חיילים משוחררים, משרד הבינוי והשיכון – פרויקט שיקום שכונות ותוכנית "הישגים", משרד החינוך והתרבות, והמשרד לפיתוח נגב –גליל, תב"ת, קרן גרוס, קרן גנדיר, קרן גולד, ועמותת דרומה.השותפות נולדה כדי לענות על צורך חברתי אקוטי: טיפול בצעירים בגילי 34-18.
 
 
אפיון הבעיה
בישראל חיים קרוב למיליון וחצי צעירים בגילאי 30-18 וכשני מיליון איש בגילאי 35-18 (למ"ס, 2007), מתוכם כ- 260,000 עולים.
הצבא מהווה את המסגרת הרשמית האחרונה לרוב הצעירים בישראל. אחרי השירות (צבאי או לאומי), עומד כל אדם בפני עצמו ובפני גורלו. החלטות שיתקבלו בשלב זה ישפיעו באופן ישיר על אופי החיים, על איכותם ועל התנהלותם; בתקופה מעצבת זו מתקבלות החלטות הכרוכות בבחירה של קריירה,  של לימודים, של כיוון לעתיד. אלה יקבעו במידה רבה את השביל בו יצעד הצעיר.
נמצא כי רבים חסרים את הכלים ואת המיומנויות הדרושים לצליחת תקופה זו וכי חסר מענה כולל ומקיף לסוגיות אלו. במציאות זו הפערים החברתיים הולכים ומתרחבים.
נמצא כי שליש מבין דורשי העבודה במדינת ישראל הינם צעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם; רק כרבע מהצעירים בגילים אלו לומדים במוסדות להשכלה גבוהה; ושיעור ההשתתפות בבחירות ובחברה האזרחית בגילים אלו נמצא בירידה מתמדת. נתונים אלו חמורים אף יותר בקרב צעירים עולים ובקרב צעירים החיים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.
על אף העובדה כי צעירים זקוקים למענה חברתי מקיף, מובחן וייחודי לצרכי השלב בו הם נמצאים, אין במדינת ישראל מענה מערכתי וממוסד עבורם.
הבעיה, שזוהתה לראשונה בהקשר של עולים חדשים, התבררה כאקוטית ורלוונטית לצעירים בפריפריה, ואף לכלל הצעירים בישראל.
 
 החזון
לאוכלוסיה הצעירה במדינת ישראל, גילי 35-18, יש מקום מרכזי ומשפיע בסדר היום הלאומי והחברתי.
מענה לאומי כולל, מערכתי ומקיף לצרכי הצעירים תורם לחיזוקם, ביסוסם ושילובם באופן מיטבי בחברה הישראלית.
מרכזי צעירים במרחב המוניציפאלי מחזקים את הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ויוצרים חברת צעירים בעלת חוסן פנימי, המגלה מנהיגות ואחראיות חברתית.
 העוסקים בתחום הטיפול בצעירים פועלים במקצועיות ובמחויבות כדי ליצור תשתית של שוויון הזדמנויות וכדי לאפשר מיצוי הפוטנציאל האישי של הצעירים ככלל, ושל צעירים עולים וצעירים בפריפריה בפרט.
מטרות
1.      להבטיח את מיצוי הפוטנציאל האישי של צעירים, ללא קשר למוצאם ולמצבם הכלכלי-חברתי.
2.       חיזוק הפריפריה של מדינת ישראל על ידי מתן הזדמנויות לצעירים להשתלב ולהצליח שם.
3.       הצבת נושא הצעירים על סדר היום המוניציפאלי והלאומי והבטחת מדיניות ומתן מענים מערכתיים שהולמים אוכלוסיה זו.
 
 
 אוכלוסיות יעד
התוכנית נועדה במקור לצעירים עולים, עבורם הבעיות האופייניות לטווח גילים זה חריפות במיוחד. במהלך הפיילוט התברר כי לא ניתן לפתח שירות משמעותי לאוכלוסיה מובחנת ומפוצלת. הצלחת השירות תלויה בכך שהמענה יהיה אוניברסאלי, רחב ויאפשר אינטגרציה חברתית, ושבמקביל, יפותחו גם מענים ייחודיים לאוכלוסיות יעד ספציפיות: עולים וחיילים משוחררים. לפיכך, אוכלוסיית היעד של התוכנית כוללת את כלל הצעירים במדינת ישראל הניצבים בצומת של החלטות בדגש מיוחד על:
צעירים עולים; חיילים משוחררים; צעירים שנשרו או נדחו משירות צבאי; צעירים חסרי עורף משפחתי וחברתי; צעירים מובטלים או צעירים העובדים בעבודות לא מקצועיות; סטודנטים וצעירים החיים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל.
 
מרכזי צעירים – מבנה ותחומי ליבה
המענה הראשוני שעוצב עבור צרכי אוכלוסיה זו היה "מרכז צעירים יישובי".
"מרכז הצעירים" מהווה פלטפורמה משמעותית לצרכים האישיים והקהילתיים של הצעירים ביישוב ולמעשה משמש עבורם כבית. המרכז שוכן במבנה הממוקם במקום מרכזי, נגיש ונוח ומתכלל את כל השירותים והמענים הרלוונטיים לצעירים.
צוות "מרכז צעירים" כולל מנהל וצוות מקצועי האמונים על מספר תחומי ליבה, ביניהם: הנגשת השכלה גבוהה, תעסוקה לצעירים, מעורבות חברתית, מנהיגות ותרבות ופנאי.
סל השירותים של כל מרכז, בכל אחד מתחומי הליבה מציע שירותים לאינדיבידואלים ושירותים לקהילות.
סל השירותים של כל מרכז, בכל אחד מתחומי הליבה מציע שירותים ליחידים ושירותים לקהילות.
סל השירותים הפרטני כולל: יעוץ אישי; הכוון תעסוקתי והכוון לבחירת לימודים וקריירה; סיוע במציאת דרך וכיוון; סיוע בהנגשת השכלה גבוהה; קורסי פסיכומטרי מסובסדים; סיוע בכניסה לעולם העבודה (סדנאות כניסה והתמודדות בעולם העבודה, הכשרות מקצועיות והשמות) ומלגות לימודים.
סל השירותים לקהילות כולל: קורסי חממות ליזמות חברתית; קבוצות תיאטרון לקבוצות עולים שונות בשפתם; קבוצות תמיכה; קבוצות מנהיגות לקידום נושאים החשובים לצעירים וקבוצות דיאלוג בין ותיקים לעולים.
 
פעילות בפריפריה וברשויות המקומיות
נושא נוסף עימו מבקשים להתמודד מרכזי הצעירים הוא ההגירה השלילית של צעירים חזקים מהפריפריה למרכז.
מרכזי הצעירים מבקשים לסייע בחיזוק הפריפריה על ידי פתיחת הזדמנויות חדשות להשפיע, ללמוד, לעבוד ולשגשג ביישובי הפריפריה השונים.
כל המרכזים מגובים בועדת היגוי יישובית, בניהולו של ראש העיר. המרכזים חרטו על דגלם עידוד מדיניות לטובת צעירים בעיר והעלאת המודעות לצרכיהם ולתרומתם.
מרכזי הצעירים פרושים כיום ב – 22 ישובים מקריית שמונה בצפון ועד דימונה בדרום.
בשנת הפעילות הבא ייפתחו ,לפחות, 5 מרכזים נוספים ותורחב למגזרים שונים.
 
רשימת 22 הישובים בהם קיימים מרכזים ומרכזים בהקמה
אזור דרום: שדרות, דימונה, באר-שבע, אשדוד, נתיבות, ערד. בהקמה: מגזר כפרי.
אזור מרכז: רחובות, רמלה, ירושלים, פתח-תקווה, כפר-סבא, נתניה, חדרה, אור עקיבא.
אזור צפון: טירת כרמל, מגדל העמק, עפולה, נצרת עילית, עכו, קריית ים, קריית שמונה, צפת.
ובהקמה: כרמיאל, חצור וטבריה, כמו גם מרכז אזורי לצעירים הדרוזים.
 
 
סגור חלון